שלום וברוכים הבאים לאתר של
"החטופה מאינקנדאר"!

בקישורים מימין תוכלו למצוא דברים מענינים על הגיבורים, המקומות והעלילה של הספר (בלי לקלקל לאלה שעוד לא קראו...). מי שירצה, יוכל לגלות גם איך נולד הספר ומי האנשים שעומדים מאחוריו.

אלה שלא קראו עדיין (יש כאלה?...) יכולים למצוא פה את הפרק הראשון.

אשמח מאוד גם לשמוע מכם. למעלה תמצאו קישור שיאפשר לכם לשתף את האתר עם חברים בפייסבוק או בטוויטר ואתם גם יכולים לשלוח לי מייל (מדף הקישורים). אני מבטיח לקרוא ולהשתדל להשיב מהר ככל שאוכל.

תבלו !

אלון

עוד על הספר

רוצים לדעת יותר על ליילה? על סדריק?

ובכלל - איפה נמצאת אינקנדאר ואיך אפשר להגיע לשם ? ומה מקור השמות "איסלאן" ו"פורלאן"?

העמוד הזה נועד לכל מי שרוצה להכיר את הדמויות והמקומות שבהם מתרחשת עלילת הספר "החטופה מאינקנדאר". כדי לא לקלקל לאלה שעדיין לא קראו, לא נגלה כאן יותר מדי על העלילה וכמובן שלא נגלה את ההפתעה שמחכה בסוף הספר (אחרת מה הטעם לקרוא?)

מי שלא קרא (וגם מי שקרא ורוצה להזכר) יוכל למצוא פה את הפרק הראשון.

איפה הכל קורה?

"אינקנדאר" ? איפה זה? חיפשתי באטלס ואין מקום כזה בעולם! גם על "פורלאן" ועל "גואנום" לא שמעתי...
אז היכן באמת נמצאת פורלאן? ואיך מגיעים לאיסלאן, ולמה רג'ינה הוא מדבר? ומאיפה השמות המוזרים האלה ?
כנסו כנסו...

אינקנדאר

אתה יכול להסביר איפה נמצאת אינקנדאר ?
בוודאי. פשוט מאוד - תסתכלו במפה: מדרום לאיסלאן ומצפון לפורלאן. מה לא ברור ?

כן אני חוכמולוג, אני יודע.
כפי שאתם משערים לא תמצאו את אינקנדאר באף אטלס או גלובוס. האמת שכנראה שאין מקום כזה בכל היקום. אינקנדאר היא מדינה לא גדולה שגובלת מצפון, ממערב ומדרום במדינות ש...איך נאמר את זה...לא ממש אוהבות אותה.
במדינות האלה (פורלאן, איסלאן וסילאן) חיים העמים המאזונים ששואפים להשתלט על אינקנדאר.
אגב - גם באינקנדאר מדברים ניב של השפה המאזונית העתיקה (שנקראת "סיטית") ויש היסטוריונים שטוענים שהאינקנדארים הם מצאצאי המאזונים אבל אף אחד לא הצליח להוכיח את זה.

כשליילה היתה ילדה קטנה התחוללה מלחמה איומה בין אינקנדאר לשכנותיה. בתחילת המלחמה נראה היה שהמאזונים הולכים לנצח: בדרום הצליחו הפורלאנים לכבוש את העיר הגדולה מקייטה ובצפון עברו האיסלאנים את הרי נפטייר ופלשו לתוך אינקנדאר. רק אחרי קרבות איומים הצליחו האינקנדארים להדוף את הפולשים והמלחמה הסתיימה.

ממלכת אינקנדאר היא אחת הממלכות העתיקות בעולם - היא קיימת יותר מ 650 שנים. בראש המדינה עומד המלך ומתחתיו יש ממשלה של שרים ויועצים שעוזרים לו. המלך יושב בארמון המלוכה באינקנדאר הבירה.

כיום מולך באינקנדאר רואן הראשון, בנה הבכור של המלכה טאמי. ג'וליה, בתו של רואן, היא הנסיכה שנחטפת באישון לילה מן הארמון ובגללה מתרחש כל הסיפור.

אגב - מקור השם אינקנדאר לא ממש ידוע...

סילאן

סילאן היא מדינה מיוחדת במינה: היא מורכבת מאלפי איים קטנים וגדולים שרובם שוממים מאדם. באיים המיושבים חיים עמים שונים שאמנם שייכים לסילאן אבל כל אחד שומר על המסורת, השפה והתרבות של האי שלו.
אולי זאת הסיבה שהסילאנים יותר חברותיים ופחות עוינים לזרים מתושבי המדינות המאזוניות האחרות. למרות שהשתתפו במלחמה מול אינקנדאר, היו מעט קרבות (יחסית) בין המדינות והסילאנים הושפעו הכי פחות מהמלחמה.

באופן טבעי הסילאנים הם ימאים מצוינים והצי של סילאן נחשב לצי הטוב והחזק בעולם.

בשפה הסיטית (מאזונית עתיקה) "סי" פירושו "גל" ו"לאן" פירושו "ארץ" ומכאן סילאן = ארץ הגלים.

פורלאן

ממלכת פורלאן מורכבת משני חלקים שונים: בצפון מישורים רחבים ופוריים וערים גדולות ובדרום מדבר שומם וצחיח. בין החלקים האלה מפרידים הרי הגעש של פורלאן הנקראים"הרי הלהבה" על שם העשן והאש שנפלטים מהם.

ההבדלים הגיאוגרפים משפיעים גם על סוג האנשים שחיים בכל אזור: תושבי הצפון הם חקלאים ואנשים שחיים בערים רחבות ובדרום רוב האוכלוסיה מורכבת משבטים נודדים ומישובים קטנים שהוקמו ליד נאות מדבר.

מדבר רג'ינה הוא אחד המדבריות הגדולים ביותר בעולם. הוא נוצר כיוון שהרי זלזל במזרח והרי הים במערב חוסמים את ענני הגשם מים המזרח ומים מקון.

במלחמה היו לפורלאנים השגים רבים: הם הצליחו לכבוש את העיר הגדולה מקייטה והתקדמו לאורך הנהר עד מישור הביצות הגדול. רק שם הצליח לעצור אותם הצבא האינקנדארי בפיקודו של אמיליו, שהיה אז מפקד חזית הדרומית.

בשפה הסיטית (מאזונית עתיקה) "פור" פירושו "להט" ו"לאן" פירושה "ארץ" ומכאן פורלאן = הארץ הלוהטת.

איסלאן

איסלאן היא ארץ קשה. היא נמצאת בצפון הרחוק ומורכבת כולה מהרים גבוהים שבינהם עמקים צרים ונחלים מתפתלים. החורף מולך שם רוב השנה ומקשה על המסחר, התחבורה והחיים. משך חודשים ארוכים ישובי איסלאן מבודדים זה מזה וגם בימים שאין סופות התנועה אפשרית רק בעזרת מזחלות שלג.

החורף הארוך והקשה הקשיח את תושבי איסלאן והפך אותם לחשדנים ונוחים לכעוס. האיסלאנים הם לוחמים מצוינים ובמלחמה עם אינקנדאר הקרבות הקשים והאכזריים ביותר התחוללו בהרי נפטייר המושלגים.

בשפה הסיטית (מאזונית עתיקה) "איס" פירושו "לבן" ו"לאן" פירושה "ארץ" ומכאן איסלאן = הארץ הלבנה.

עוד על ליילה וסדריק

בעיה: יש עוד המון מה לספר על הדמויות שבספר אבל איך עושים את זה בלי לקלקל לאלה שעוד לא קראו? לא פשוט...

... בכל זאת - אי אפשר שלא לכתוב כלום. לכן נסתפק בשתי הדמויות הראשיות ונשתדל לא לקלקל יותר מדי...

סדריק

סדריק הוא הגיבור השני של הספר. לוחם ומפקד מהולל, מומחה בחרב ובקשת שזכה לתהילה ולהוקרה של הממלכה כולה. הוא גם תחבולן לא קטן (שלא לומר תחמן...) - ללא ספק האיש המושלם לחפש אחרי נסיכה שנעלמה.

אז זהו, שלא.

כי לסדריק, כמו לכל אחד, יש בעיות ואפילו לא מעט בעיות. הצרה היא שהבעיות האלה נוטות לפרוץ החוצה דווקא ברגעים הכי פחות מתאימים, ואז - אלוהים ישמור. כך למשל, סדריק, שלא סובל ילדים, מוצא את עצמו יוצא למשימת חייו בחברתה של ילדה קטנה (בעיניו לפחות). זה כמובן מוביל לסדרה של התכסחויות עם ליילה עד שהשניים מוצאים את שביל הזהב ומצליחים ללמוד להסתדר ואפילו (קצת...) לחבב זה את זה.

מי שקרא יודע גם שלסדריק יש סוד אפל ונורא מן העבר, כתם שהוא נושא עימו שנים רבות. במסע החיפושים אחרי הנסיכה הוא סוף סוף יפטר ממנו.

איזה סוד אפל ? שואלים הסקרנים שלא קראו, ואיך הוא נפטר ממנו ?

תקראו ותגלו...

ליילה

יש המון סיפורים שמתחילים באיש הלא נכון שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.
אבל במקרה של ליילה גם זה לא נכון...

כלומר - בהתחלת הסיפור ליילה בטוחה שהיא מתאימה להגדרה הזאת אבל בהמשך כשמתברר שהדברים הם לא בדיוק איך שהם נראים אז... טוב - מי שקרא - יודע.

ומי שלא ?
שיקרא.

ליילה היא גיבורת הסיפור שלנו. נערה בת 12 שנראית כמו ילדה אבל מתחת לחזות הילדותית היא חזקה ובעלת תושיה (ויש לה לא מעט הזדמנויות להראות את זה בספר). מצד שני ליילה היא לא טיפוס נחמד במיוחד: כשהיא מתרגזת עדיף לתפוס ממנה מרחק כמו שסדריק ואחרים לומדים על בשרם...

ליילה היא טיפוס בודד. האדם היחיד הקרוב לליילה הוא סמי, אחיה. הם גדלים יחד וליילה בוטחת בו. פרט לסמי אין לה חברים וכמו שהיא אומרת לעצמה: חברות מחייבת חשיפה וחשיפה מזמינה בוגדנות.
ליילה משוכנעת שהיא צודקת אלא שבמהלך הסיפור היא פוגשת מישהו שמצליח להראות לה שחברות (ואולי גם אהבה) הם דבר לא כל כך רע...

והנה הצלחתי למלא דף על ליילה בלי לקלקל למי שלא קרא את הספר...

קישורים

כאן תוכלו לקרוא את הפרק הראשון של הספר.

שימו לב - כדי לפתוח את הקובץ אתם צריכים את התוסף של Adobe לקריאת PDF. תוכלו למצוא אותו בקישור הזה.
כדי להוריד את התוסף בחרו את מערכת ההפעלה והשפה המתאימים לכם.

האנשים שמאחורי "החטופה מאינקנדאר"

רוצים לדעת יותר עלינו? על הסופר (זה אני) ועל המאייר (סקוט) ? ומי זאת מיכל ואיך היא קשורה לעניין?

ובכלל - איך נולד הספר הזה? תלחצו על הקישורים ותגלו...

הספר הזה גם מוקדש לשני אנשים שאני אוהב. תוכלו למצוא פה קצת עליהם.

על הסופר

"רק על עצמי לספר ידעתי" כתבה רחל המשוררת... ואצלי זה בדיוק ההפך. אני צריך לכתוב עמוד שלם על עצמי ואין לי מושג איך להתחיל...אבל מוכרחים.

אז ככה:
בילדותי (בתל אביב) הייתי מאלה שמגיעים הביתה זורקים את התיק ורצים למטה, לשחק עם החברה. מה לעשות - לא היה לנו מחשב, הטלוויזיה שדרה רק ערוץ אחד בשחור לבן ועל אינטרנט לא חלמו אז. אז שיחקנו ברחוב: כדורגל, כדורסל, חמור ארוך, תופסת...

כשהייתי בן 10 גיליתי את הספריה הקרובה ואז גם הפכתי לתולעת ספרים - קורא מכל הבא ליד: קרל מאי ואניד בלייטון וז'ול ורן וקונן דויל וג'ק לונדון (המסע הרביעי בספר הוא מחווה ל"פנג הלבן").

וחוץ מזה:
עובד בהנדסת תוכנה.
פריק של תשבצי היגיון.
מת על מוסיקת רוק - ישן וגם חדש, מהביטלס ופינק פלויד ורדיו-הד והפיקסיז, רוק מתקדם ורוק כסאח - מה שבא.
חולה על מכבי ת"א ואוהב פוטבול אמריקאי (שריטה, מה לעשות...)
נשוי לתמי ומשוגע על מעין, אלמוג וענבל (הילדים שלי)
וכותב ספרים בשעות הפנאי.
ומרוב שלא רציתי לספר על עצמי יצא לי עמוד די ארוך...

אלון - סופר (סתם)

על המאייר

את האיורים בספר (וגם את העטיפה) צייר סקוט פינדלאי. ביקשתי ממנו שיכתוב כמה מילים על עצמו אבל הוא קצת התבייש והציע לי במקום זה להעתיק מאתר האינטרנט שלו. ככה זה - יש אנשים שכותבים ויש כאלה שצריך לכתוב בשבילם...סתם סתם.

אבל האמת היא שהציורים של סקוט כל כך ממהממים כך שממש כיף לי לכתוב עליו. הנה מה שמצאתי באתר שלו:

סקוט נולד בזימבאבווה שאפריקה (כן!) ולמד אומנות באוניברסיטת דנדי בסקוטלנד. לאחר הלימודים התחיל לטייל בעולם עד שהגיע לישראל. הוא החליט לעבוד כמתנדב באחד הקיבוצים ושם פגש את אהבת חייו ומאז הוא כאן.

את האתר של סקוט תוכלו למצוא כאן. שווה להכנס - הציורים פשוט מדהימים.

אגב - בפברואר 2010 נולדה לסקוט בת ראשונה. מזל טוב !

עוד אנשים הקשורים לספר

על עטיפת הספר מופיע רק שם הסופר ובפנים גם שם המאייר ואולי העורך או המעצב. וזהו.
אני הייתי די המום לגלות כמה אנשים מעורבים בהוצאה של ספר - עורכים ומגיהים ומעצבים ואנשי שיווק ופרסום ומנהל וכספים ומה לא...

אז זה המקום להגיד תודה לכל האנשים הנהדרים בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן על העידוד והתמיכה והעזרה. לצערי אין לי פה מקום להודות לכולם אבל שתיים ראויות בכ"ז לאזכור מיוחד: יעל מולצ'דסקי, ראש מדור ספרי ילדים ונוער שהאמינה בספר ונתנה לו צ'אנס, ומיכל פז-קלפ העורכת (שבטח הזדקנה בכמה שנים בעקבות הויכוחים שלנו אבל עכשיו אני יכול להודות שלעתים קרובות היא צדקה ובזכותה הספר הרבה יותר טוב משהיה במקור).

תודה גם למי שקראו והעירו: לאלון נוי, לשרית סמו, לתמר קלנר וכמובן למשפחה שלי (המצומצמת והמורחבת) ולעוד המון המון שתמכו ועודדו ודחפו אותי לפרסם את הספר הזה.

ומילה מיוחדת ואוהבת למעיני, בתי הבכורה, שבזכותה הספר הזה בא לעולם (תסתכלו בקישור "איך נולד הספר?") ושהיתה הראשונה לקרוא כל פרק ולחוות דעה (ובמקרים רבים לכסח לי את הצורה...). יפה שלי - הספר הזה מוקדש לך בהמון אהבה.

איך נולד "החטופה מאינקנדאר" ?

כמו המון ספרים אחרים: לגמרי במקרה.
בעצם - לא לגמרי. קצת במקרה.
אז ככה: כשמעין (בתי הבכורה שלה הוקדש הספר) הייתה קטנה הייתי מקריא לה סיפורים לפני השינה. בדרך כלל זה היה מאחד הספרים שאהבה אבל יום אחד למעין לא התחשק אף סיפור: את זה כבר שמעתי, וזה לא מענין, וזה מפחיד מדי וזה משעמם מדי... עד שבסוף עברנו על כל הספרים ולא מצאנו אף סיפור שהיא אהבה ומעין התחילה לבכות.
באסה.

אז הצעתי לה שאולי אני אספר לה סיפור לא מתוך ספר. סיפור על נסיכה שנעלמת יום אחד מהארמון ועל הנסיונות לחפש ולהציל אותה. כל יום אני אספר לה פרק נוסף עד שבסוף נגלה ביחד מה קרה לנסיכה.
וכך, משך יותר משנה, סיפרתי למעין את עלילותיהם של ליילה וחבריה שיצאו לחפש את ג'וליה הנסיכה החטופה. זה לא היה פשוט (נראה אותכם מחברים כל יום פרק חדש לסיפור) אבל כנראה הצלחתי כי כל ערב, כשהפסקתי, מעין היתה מבקשת "אבא - עוד קצת".
בהתחלה זה היה ממש קשה כי הייתי צריך להמציא על המקום את ההמשך עד שמצאתי פטנט: הייתי מפסיק קצת לפני המקום שתכננתי לעצור בו כדי שיהיה לי עם מה להמשיך (כמו במנהג המשונה בהופעות כשהזמרים בכוונה לא שרים שיר מוכר או שנים ואז הם יורדים מהבמה וחוזרים אחרי מחיאות הכפים לשיר אותם). עד היום לא גיליתי את זה למעין כך שהנה אתם יודעים משהו שהיא לא יודעת (אלא אם כן היא כבר קראה את הדף הזה...).
אחר כך סיפרתי את הסיפור גם לאלמוגי (בני האמצעי) שאהב אותו ושאל אותי: "אבא, למה שלא תכתוב את הסיפור הזה בספר?"
גם מעין אמרה לי שלדעתה זה יהיה נחמד.
ואז הם התחילו לנג'ס עד שנכנעתי והדלקתי את המחשב. כתבתי שני משפטים - ונתקעתי.
מתברר שהרבה יותר קל לספר סיפור מאשר לכתוב אותו... אחרי שעה של כתיבות ומחיקות כיביתי את המחשב.
"זה לא ילך" אמרתי לאלמוג ולמעין המאוכזבים "אני לא מצליח".
עבר חודש ושכחתי לגמרי מכל הענין עד שיום אחד היתי צריך להכין מסמך לעבודה. ברשימת הקבצים ראיתי את השם של הספר.
החלטתי לנסות שוב. מה יש לי להפסיד?
ובאותו יום נכתבו שלושת הפרקים הראשונים של הספר ברצף.
אחר כך היו עוד המון תקיעות ועיכובים, אבל כבר היה ברור לי שאני הולך לגמור אותו.

האמת היא שהסיפור המקורי היה די שונה ממה שאתם קוראים (או קראתם, או תקראו). היו בו מכשפים ודרקונים, שיקויים ולחשים ובכלל הוא דמה יותר לפנטסיה. אבל במהלך הכתיבה הרגשתי שאני בעצם כותב עוד "הארי פוטר" וממש, אבל ממש, לא רציתי. הוא גם היה קצת ילדותי מדי. אז החלטתי לנסות להעיף ממנו את כל הדברים העל טבעיים ולראות אם אפשר להסתדר בלעדיהם.

יצא לא רע, נכון ?

קישורים

כאן תמצאו קישורים לאתרים הקשורים לספר. אני אשתדל לעדכן ככל שאוכל.

שלחו מייל!

לדף הספר באתר של הוצאת "כנרת זמורה ביתן"

ראיון שנתתי לבלוג של דור בבייוף

אראל

הספר הזה מוקדש לאראל סמו ז"ל.
אראל היה חבר שלי משך כמעט שלושים שנה - מימי בית הספר התיכון. זה די נדיר למצוא אנשים ששומרים על קשר כל כך הרבה שנים אבל עובדה. היינו ארבעה חברים שהלכו יחד מגיל 14.
עכשיו אנחנו שלושה.
אראל היה איש עם המון אופטימיות, שמחת חיים ואהבה: לספרים, לתיאטרון, לקולנוע, למוסיקה, לאוכל טוב, לטיולי אופנועים, לחברים ובעיקר למשפחה שלו - לאשתו שרית ולבנים נועם, איתי, יואב ועידו.

באוגוסט 2006 פגעה משאית באראל כשרכב על האופנוע שלו. במשך יותר משבוע נאבק האיש הגדול הזה על חייו ואנחנו החזקנו אצבעות, עד שנכנע.
את הספר הזה הוא לא זכה לראות אבל אם יש גן עדן ואם יש שם ספריה - אין לי ספק שהוא יקרא אותו ונראה לי שגם יאהב אותו.

אני מתגעגע.